בר מצווה

" וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה כ"ז). לפי המדרש, יום זה היה היום בו מלאו לאחים שלוש עשרה שנה. כל אחד בחר בדרכו וכל אחד מהם נקרא "איש" [אדם האחראי למעשיו] – עשו איש השדה ויעקב איש השלום.

על שמעון ולוי כתוב: " וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ " (בראשית ל"ד, כ"ה). המכונה "אדם", מלמדים אותנו חכמינו ששניהם היו בני שלוש עשרה.

גם דוד המלך השתמש במילה "איש" כאשר פנה בציוויו האחרון אל בנו שלמה ואמר לו: "אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ". (מלכים א ב, ב).

בגיל זה מכונה הפרט "איש", כי הוא בוגר דיו להיות אחראי על מעשיו, ולכן מוטלת עליו החובה לקיים את מצוות התורה.

לעומת זאת, גילה הבוגר של ילדה מוקדם יותר: בגיל שתים עשרה היא מתבגרת ועליה לכבד את מצוות התורה. אולם, יש הבדל גדול בין הילד לילדה. ודאי, שניהם יצטרכו לקיים את כל מצוות " לא תעשה" (365 במספר). אבל לגבי המצוות ה"עשה" (248 במספר), הבנות יחויבו לקיים רק את המצוות שאין להם זמן מוגדר (למשל מזוזה, השבת אבידה, ברכת המזון…).

הראשונה מבין 613 המצוות שעל ילד בר מצווה לקיים עם כניסתו לחייו כ"איש" היא קריאת שמע בתפילת ערבית בערב שלפני היום בו הוא יניח תפילין בפעם הראשונה.

אכן, לפי לוח השנה היהודי, היום מתחיל מצאת הכוכבים שבערב לפני. " וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד ". (בראשית א', ה'), הערב מתחיל לפני הבוקר. כך, מיד עם רדת החשיכה, מגלה הבר מצווה את נחישותה לקיים את התורה. זו הסיבה שגם התלמוד, הבסיס לכל התורה שבעל פה, מתחיל בשאלה: "מאמתי קוראים שמע ישראל בערבית "