שושבינים
לאורך שנים רבות בקהילות היהודיות שונות התקיים "מנהג השושבינים". שושבין (או שושבינה) לפי ההגדרה המילונית הוא מי שמלווה את החתן או הכלה לחופתם בטקס הנישואים – על פי רוב קרובי משפחה או ידידים קרובים. כמו כן, מכונה שושבין אדם שפורש חסות כספית או רוחנית על פעילות מסוימת או מדרבן אותה.
בקהילות אלו, היה נהוג שמשפחות שעמדו לחגוג את בר המצווה של ילדיהם היו "מאמצות" ילד או שני ילדים מאותו הגיל בקהילה המגיעים ממשפחות שידם אינה משגת ומכתירים אותם כשושבינים של בנם – חתן הבר מצווה. ילדים אלו הצטרפו לחתן בר המצווה כמלווים מלאים לכל האירוע. המשפחה דאגה להם לתשמישי הקדושה, לטלית, תפילין, כיפה וסידור. בנוסף דאגה המשפחה לביגוד חגיגי ואף צירפו את השושבינים לחגיגת העלייה לתורה של בנם ולסעודה החגיגית שערכו לכבוד המאורע. מנהג זה אפשר לכל ילדי הקהילה לחוות את חגיגת בר המצווה והכניסה שלהם לחיק העם היהודי כאנשים בוגרים באופן מכבד והעניק להם את תשמישי הקדושה הנחוצים על מנת לקיים את מצוות הנחת הטלית והתפילין בהם מחויב כל ילד יהודי שמלאו לו 13 שנים.
מנהג זה הכתיר את הילדים כשושבינים של בר המצווה מתוקף היותם המלווים של חתן בר המצווה. אולם, נוצרה גם הדדיות מדהימה כשהורי החתן הפכו בעצמם להיות השושבינים של הנערים המלווים וזאת בתור פורשי החסות על חגיגת בר המצווה שלהם. ההדדיות המופלאה הזו יצרה במהלך השנים קשרים אמיצים בין הנערים והמשפחות, קשרים שליוו אותם לאורך כל חייהם ולעיתים אף יצרו שינוי דרסטי בהתפתחות של הנערים הללו.
עמותת עתרי"ד הוקמה לפני 45 שנים כאשר מר יהושע דרעי ז"ל הגיע מצרפת לישראל על מנת לחגוג את בר המצווה של בנו יצחק אדגר ז"ל. לפי המסורת שהייתה נהוגה בעיר הולדתו "סטיף" שבאלג'יריה, ביקש מר דרעי מאחותו הגב' צביה בר ציון שחיה בקיבוץ רעים שבדרום הארץ, לאתר שני נערים שעומדים להגיע לגיל מצוות ממשפחות שידם אינה משגת ולהזמין אותם להיות "שושבינים" של בנו. צביה יצרה קשר עם מחלקת הרווחה באופקים ואמנם הוזמנו 2 נערים עם משפחותיהם לחגוג את בר המצווה שלהם יחד עם יצחק אדגר. חגיגת בר המצווה התקיימה בהדר ובפאר, יהושע ומשפחתו רכשו לנערים את תשמישי הקדושה ואת הבגדים החגיגיים וקיימו את החגיגה ברוב עם ביום ההילולה של סב המשפחה, הצדיק רבי יצחק דרעי זצ"ל.
כשראה יהושע דרעי ז"ל את האושר הנסוך על פניהם של הנערים השושבינים ועל פני הוריהם גמלה בליבו החלטה – את המנגינה הזו אסור להפסיק. עוד באותה השנה הקים יהושע דרעי ז"ל את עמותת עתרי"ד ומאז, כבר 45 שנים, בכל שנה, ביום ההילולה של הצדיק רבי יצחק דרעי זצ"ל חוגגת העמותה בר ובת מצווה למאות ילדים ממשפחות שידם אינה משגת ברוב עם, בפאר ובשמחה ענקית.